באזור מפרץ חיפה קיימים מקורות פליטה רבים ומגוונים. מקורות הפליטה התעשיתיים המרכזיים באזור: בתי הזיקוק ותחנת הכוח חיפה. לצד מפעלי עיבוד מוצרי נפט: כרמל אולפינים, גדיב, חברות לאחסון דלקים וכימיקלים כגון: תש"ן, גדות מסופים, מפעלי ייצור כגון: חיפה כימיקלים, דשנים, שמן, פרוטארום, תרו , גדות ביוכימיה. מפעלים לעיבוד מתכות כגון: אלובין, מגן גלוון ועוד.

מזהמי האויר הנפלטים מהתעשייה מקורם בעיקר בתהליכי שריפת דלקים לצורכי הפקת אנרגיה, בהם נפלטים לרוב: תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחלקיקים.

בנוסף, חומרים אורגניים נדיפים VOC)) נפלטים לאוויר ממקורות בלתי מוקדים מפעילות אחסון ושינוע דלקים, ייצור ושימוש בממסים וחומרים אורגניים שונים.

כמ כן, בתהליכי שריפת דלקים כגון מזוט וממפעלים לעיבוד מתכות עשויות להיפלט מתכות כבדות כגון: ניקל, ארסן, אלומיניום, אבץ, קדמיום, ונאדיום ועוד.

פליטות מתחבורה –בשטח האיגוד רשומים (לשנת 2010) כ- 170,500 כלי רכב מסוגים שונים (על פי נתוני הלמ"ס) הללו מהווים מקורות פליטה ניידים שתורמים במידה ניכרת לנוכחות מזהמים באוויר.

באזור מפרץ חיפה קיים עומס תחבורתי רב בשל עומסי תנועה כבדים בצירים רבים (כביש ההסתדרות, מרכז חורב, הדר, העיר התחתית, קריות) ותנועה ערה של משאיות כבדות בצירים המרכזיים. גורמים נוספים המחמירים את בעיית זיהום אוויר מכלי הרכב הם: קרבת מקור הפליטה לאכלוסיה , תאוצה ותאוטה ברמזורים, המבנה הטופוגרפי של אזור חיפה תורם אף הוא לפליטה מוגברת מרכבים הנוסעים בעלייה כתוצאה מעומס נוסף למנוע, מזג האוויר החם בארץ והפעלת מזגנים במשך 6 – 7 חודשים בשנה.

מזהמי האויר הנפלטים מהתחבורה מקורם גם הם בתהליך שריפת הדלק (בנזין/דיזל) במנועי שריפה פנימית. המזהמים הנפלטים מצינור הפליטה של כלי הרכב (מפלט): תחמוצות חנקן, חלקיקים, פחמן חד חמצני (CO), חומרים אורגניים נדיפים. בנוסף, נפלטים פחמימנים מאידוי הדלק (בעיקר בקיץ) בטנק הדלק והמנוע.

חלקה של התחבורה שבאזור האיגוד בפליטות של תחמוצות חנקן לאוויר הינו כ- 60%, בפליטות חומרים אורגניים נדיפים לאוויר עד 40% ובפליטות חלקיקים לאויר כ- 30%.

Check Post Image

בתמונה: אזור הצ'ק פוסט, חיפה

מזהמי האויר מכל המקורות (טבעיים ומעשה ידי אדם) נמדדים ברציפות, בזמן אמת ב- 15 תחנות לניטור איכות אוויר של איגוד ערים חיפה ובתחנת ניטור ניידת חדשה שתחל לפעול בשנת 2012. ראה הסבר בלשונית: "מערך הניטור"

פליטות תחמוצות גופרית,SO2 - מאמצע שנות ה-80, איגוד ערים חיפה-הגנת הסביבה פעל להגביל את תכולת הגופרית בדלקים שנצרכו בבתי זיקוק ובתחנת הכוח חיפה במסגרת הצווים האישיים של המפעלים. בשנת 2011 נכנס הגז הטבעי לשימוש במתחם הפטרוכימי, כתחליף למזוט דל-דל גופרית למשך תקופה מוגבלת של כשישה חודשים. הגז הטבעי מורכב בעקר ממתאן, כמעט ואינו מכיל גופרית ואף לא מתכות כבדות וחלקיקים , לכן השימוש בו מביא להפחתה של כ- 95% בפליטות תחמוצות גופרית ושל כ 85% בפליטות החלקיקים, לאויר. הזרמה רציפה של גז טבעי למפעלי קבוצת בז"ן ממאגרים שהתגלו בסמוך לחופי ישראל, צפויה להתחיל במהלך שנת 2013 והנ"ל ישמש תחליף למזוט הנצרך כיום.

ריכוזי ה-SO₂ באוויר הנמדדים בתחנות הניטור של איגוד ערים חיפה, פחתו באופן דרמטי לאורך השנים, כיום הריכוזים הנרשמים מהווים כמאית מערכי הסביבה תקני איכות האוויר (ערכי סביבה), ראה גרף הלן.

SO2 Concentrations

פיקוח על פליטות ממפעלי מפרץ חיפה- החל משנת 2007, המשרד להגנת הסביבה, מוביל מהלך של אימוץ הנחיות דירקטיבת ה-IPPC 96/61/EC –Integrated Pollution Prevention and Control והחיל דרישות לעמידה ב- )BAT הטכנולוגיה המיטבית הזמינה) במסגרת של צווים אישיים ותנאי רישיון עסק בענין פליטות לאוויר, במפעלים בעלי פוטנציא ל זיהום אוויר גבוה כדלקמן:

מפעלים המחזיקים בצווים אישיים: בתי זיקוק, גדיב, כרמל אולפינים, חיפה כימיקלים ותחנת הכוח.

מפעלים המחזיקים בתנאי רישיון עסק ומצויים בהסדרת IPPC: דור כימיקלים, פז שמנים, אלקון, פרוטארום, תש"ן, פז נפט, סונול ,דלק, גדות מסופים.

מפעלים אלו נדרשים לבצע תוכנית מתמשכת לאיתור ותיקון דליפות בלתי מוקדיות (LDAR) של חומרים אורגניים נדיפים (VOC), לאבזר את מיכלי האחסון באביזרים לצמצום פליטות ,להפעיל לפידים העומדים בדרישות ה-BAT לשריפה נטולת עשן שחור. להתקין מתקנים המוגדרים כ-BAT לשם צמצום פליטות תחמוצות חנקן, כגון: SCR (המותקנים בתחנת הכוח של בתי זיקוק) ו-SNCR (המותקנים בתנורים שונים בבז"ן וגדיב), להפעיל מערכות למישוב אדים בעמדות ניפוק דלקים, לבצע שני סבבי בדיקות ארובה בשנה, להתקין מדי ניטור רציפים בארובות ולהעביר את המדידות באופן מקוון ובזמן אמת למרכז הבקרה של האיגוד ועוד.

איגוד ערים חיפה מוגדר כ"מפקח" בצווים האישיים . האיגוד מבצע מעקב אחר הנתונים הרציפים ממכשירי ניטור ריכוזי מזהמים המותקנים בארובות המפעלים ומועברים on-lineלאיגוד, מאשר תוכניות דיגום ארובות, שימוש בסוגי דלקים ועוד.

בתנאי רישיון העסק של המפעלים המצויים תחת הסדרת IPPC, האיגוד מוגדר כ"יחידה סביבתית", עליו לקבל את כל הדיווחים הנדרשים מהמפעל, כמו כן האיגוד אחראי על נושאי הניטור והדיגום במפעלים אלו ומאשר כל התוכניות הקשורות לכך.

Camera

בתמונה: מצלמה המותקנת על גג האיגוד ומצלמת את המתחם הפטרוכימי 24 שע' בימממה

פליטות מתחנת הכוח חיפה- בתחנת הכוח חיפה נבנו שתי יחידות חדשות לייצור חשמל הכוללות כל אחת, טורבינת גז ויחידה קיטורית במחזור משולב (מחז"מ) בהספק תרמי של MW 370 כל אחת. יחידות אלו עתידות לצרוך גז טבעי בגמר מבחני הקבלה. פעולתן של יחידות הייצור הקיטוריות של חיפה ב' הופסקה לחלוטין החל מסוף שנת 2008. יחידות הייצור הקיטוריות של חיפה ג' הוסבו לצריכת גז טבעי בנוסף למזוט אך בפועל, פעולתן במזוט הופסקה בהדרגה החל משנת 2009. תחנת הכוח חיפה פועלת כיום תחת מגבלות הצו האישי למניעת מפגעים מתחנות הכוח של חברת החשמל לישראל- צו רוחבי וכן תחת הוראות אישיות למניעת מפגעי זיהום אויר מתחנת הכוח חיפה- צו פרטני, שנחתמו בדצמבר 2010

חוק אויר נקי התשס"ח- נכנס לתוקף בתחילת שנת 2011, החוק מחייב מפעלים להחזיק בהיתרי פליטה. ההיתרים יכללו דרישות עמידה ב-BAT המיטבי הן מבחינת תקן פליטה והן מבחינת הטכנולוגיות הנבחרות לצמצום פליטות. המפעלים הנכנסים לקריטריון המוגדר בחוק מחויבים להגיש בקשה להיתר פליטה למשרד להגנת הסביבה (במפרץ חיפה יש כ- 60 מפעלים כאלו). תהליך קבלת ההיתר נעשה בשיתוף מלא של הציבור והוא רשאי להגיב על טיוטות ההיתרים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. התהליך נעשה בהדרגה, על פי סקטורים תעשייתים ויסתיים ב- 2015.

הכנת תוכנית תחבורתית מתוקף חוק אויר נקי- בסוף שנת 2011, הודיע השר לרשויות: חיפה, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק וקרית אתא על כוונתו להכריז על אזורים אלו כנפגעי זיהום ע"פ סעיף 11 בחוק אוויר נקי, על סמך חוו"ד של משרד הבריאות בדבר מחקרים על תחלואה עודפת באזור.

בעקבות התנגדויות שהגישו הרשויות על עצם ההכרזה, הוחלט ע"י המשרד להגה"ס להשהות את ההכרזה, אך על האיגוד הוטל להכין ולרכז תוכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב, עבור הרשויות החברות בו. במסגרת הכנת התוכנית יבחנו שורה של כלים לניהול תנועה, לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, לאמצעי תחבורה לא ממונעים במטרה להפחית את ריכוזי המזהמים באוויר עד לרמות הנמוכות מערכי סביבה-תקני איכות אוויר ומערכי יעד (בריאותיים) מתוך מטרה לצמצם את הסיכון הבריאותי לתושבים.